רצועה: Genesis 1 (Alternate)

הבעיה החמורה ביותר ב-NKJV: שימוש בשם KJV תוך שילוב עמדה טקסטואלית שגויה

על פי הניסוחים בגוף הטקסט של NKJV, הערות NU/M וההבדלים מן הנוסח המקובל, נסביר מדוע היא אינה רק KJV משנת 1611 באנגלית מודרנית ומדוע יש להיזהר מעמדתה הטקסטואלית המעורבת.

🔑 מסקנות מרכזיות

  • NKJV אינה רק KJV משנת 1611 באנגלית מודרנית: הבסיס העיקרי לברית החדשה שלה הוא הנוסח המקובל, אך ניסוחיה משתנים והערותיה מציגות קריאות NU/M ממסורות טקסטואליות אחרות.
  • דוגמאות כמו מעשי השליחים 8:37, מתי 17:21, מרקוס 16:9–20, יוחנן 7:53–8:11 והראשונה ליוחנן 5:7–8 מציגות הכרעות טקסטואליות שונות לצד גוף הטקסט; יש לבדוק כל מקום בנפרד.
  • לכן איננו ממליצים על NKJV. בקניית KJV בדקו שהמהדורה מסומנת בבירור 1611 KJV או Authorized Version.
תוכן העניינים

הבעיה החמורה ביותר ב-NKJV: שימוש בשם KJV תוך שילוב עמדה טקסטואלית שגויה

השם „New King James” של NKJV (New King James Version) עלול לגרום בקלות לחשוב שהיא רק KJV משנת 1611 באנגלית מודרנית. אך NKJV אינה רק עדכון לשוני: הבסיס העיקרי של הברית החדשה שלה הוא הנוסח המקובל (Textus Receptus, TR), ואילו הערותיה מציגות באמצעות NU ו-M קריאות ממסורות טקסטואליות אחרות; חלק מניסוחי גוף הטקסט סוטים מ-KJV, ואף זהים לאלה של תרגומים מודרניים אחרים. השילוב באותה מהדורה של שם KJV, ניסוחים שונים בגוף הטקסט והכרעות טקסטואליות שגויות הוא לב התנגדותנו ל-NKJV.

הבעיה היא שהקוראים רואים את שם KJV ואת הפסוקים המוכרים, ובה בעת נאמר להם ש-NU או M אינם מקבלים קריאות מסוימות; יתרה מזו, בחירות התרגום בגוף הטקסט אינן תמיד רק עדכון של האנגלית העתיקה. היא גורמת לקורא לחשוב שרק השפה השתנתה, אך למעשה, תחת מראית עין זו היא משלבת קריאות טקסטואליות שגויות ואת הכרעות התרגום הנלוות להן.

למאמינים שאלוהים שמר על דברו באמצעות הכנסייה לאורך הדורות, הדבקים בנוסח המקובל, אין זו תוספת אקדמית חסרת חשיבות. הערות NU/M מביאות לפני הקורא מסורת טקסטואלית אחרת; כאשר הקריאות השונות הללו משמשות להטלת ספק במעמדם של פסוקים הכלולים בגוף הטקסט, NKJV חדלה להיות גרסה של KJV באנגלית מודרנית, ומציגה הכרעות טקסטואליות מתחרות בין גוף הטקסט להערות השוליים המטעות ששולבו בו.

היכרות עם הקיצורים בהערות NKJV

בהערות הטקסט של NKJV מופיעים לעיתים קרובות הקיצורים NU ו-M:

  • NU מציין את הקריאות בטקסט היווני של הברית החדשה המיוצגות במהדורות Nestle-Aland ו-United Bible Societies, כלומר את הקריאות של הטקסט הביקורתי המודרני.
  • M מציין את קריאת נוסח הרוב (Majority Text).

בדוגמאות שלהלן, הערות NU/M מציגות לצד הפסוק הכרעות בשאלה אם פסוק מסוים מופיע בחלק מהטקסטים או אם קטע כלשהו שייך למקור. בגרסאות NKJV המקוונות שניתן לבדוק, הקטעים הללו עדיין מופיעים בגוף הטקסט; המחלוקת היא ש-NKJV מפרסמת אותם ובו בזמן מציגה קריאות שונות השוללות את מעמדם הטקסטואלי. אי אפשר לצמצם את הצגת הדברים ל„הפסוקים נמחקו כולם מגוף הטקסט”, אך גם אין זו הערה ניטרלית שהקוראים יכולים להתעלם ממנה.

כמה דוגמאות לפסוקים שכדאי לשים לב אליהם

1. מעשי השליחים 8:37: הצהרת אמונה לפני הטבילה

גוף הטקסט של NKJV המקוונת כולל את השיחה בין פיליפוס לסריס ואת הצהרת האמונה לפני טבילתו; ההערה אומרת ש-NU ו-M משמיטים את הפסוק, ומוסיפה שהוא מופיע בנוסחים מערביים, כולל המסורת הלטינית.

הבעיה כאן אינה הטענה שגוף הטקסט של NKJV המקוונת מחק את פסוק 37, אלא ש-NKJV מצמידה לגוף הטקסט את הכרעת NU/M להשמיטו. הקורא קורא „אני מאמין שישוע המשיח הוא בן האלוהים”, ובו בזמן נאמר לו שמסורות טקסטואליות אחרות משמיטות פסוק שלם; אולם מסורות אלה מלאות בשגיאות וכוללות כתבי יד כופרים. זו בדיוק העמדה הטקסטואלית המעורבת שאנו מבקרים במאמר זה: גוף הטקסט מקבל קריאה אחת, אך ההערות מאפשרות לקריאה אחרת להטיל ספק בשלמותו.

2. מתי 17:21: תפילה וצום

גוף הטקסט של NKJV המקוונת כולל את הפסוק, המלמד על תפילה וצום; ההערה מציינת ש-NU משמיט אותו. אין זו הוכחה שגוף הטקסט כבר מחק את הפסוק, אלא הצגה זו לצד זו של שתי הכרעות טקסטואליות שונות זו מזו. כך בדיוק השימוש בטקסטים שגויים מטעה אנשים בנוגע להבנת הכתובים.

3. מרקוס 16:9–20: הופעות האדון בפני תלמידיו לאחר תחייתו

גוף הטקסט של NKJV המקוונת כולל את מרקוס 16:9–20; ההערה אומרת ש-NU מקיף קטע זה בסוגריים ורואה בו קטע שאינו במקור, ומציינת שקודקס סינאיטיקוס וקודקס ותיקנוס אינם כוללים אותו.

קטע זה כולל את הופעות האדון בפני תלמידיו לאחר תחייתו, את השליחות הגדולה ואת עדות עלייתו לשמים. NKJV כוללת אותו בגוף הטקסט, אך באמצעות ההערה מביאה לפני הקוראים גם את הכרעת NU השוללת אותו. מנקודת המבט של הנוסח המקובל שבה דוגל מאמר זה, אין זו תוספת מידע גרידא: היא מציבה לצד פסוקי KJV הכרעת כתבי יד שגויה וגורמת לקוראים לפקפק בשאלה אם הקטע שייך לכתבי הקודש.

4. יוחנן 7:53–8:11: האישה שנתפסה בניאוף

גוף הטקסט של NKJV המקוונת כולל את יוחנן 7:53–8:11 ואת התייחסותו והוראתו של ישוע לאישה; ההערה אומרת ש-NU מקיף את הקטע כולו בסוגריים ורואה בו קטע שאינו במקור, ובה בעת מציינת שהוא מופיע ביותר מ-900 כתבי יד של יוחנן.

אין זו הוכחה שגוף הטקסט של NKJV מחק את הקטע כולו; השאלה האמיתית היא שההערה מדווחת על הכרעת NU השוללת אותו, ובה בעת מודה שיותר מ-900 כתבי יד של יוחנן כוללים אותו. הקוראים צריכים להבין שאין מדובר בסימון נטול עמדה, אלא בהצגה ישירה לצד הפסוק של ראיות טקסטואליות שונות ושל ההכרעה ביניהן.

5. הראשונה ליוחנן 5:7–8: עדות האב, הדבר ורוח הקודש

גוף הטקסט של NKJV המקוונת משמר את המילים על „העדות בשמים” בראשונה ליוחנן 5:7–8; ההערה אומרת ש-NU ו-M משמיטים את המילים הרלוונטיות, וטוענת שהן מופיעות רק בארבעה או חמישה כתבי יד יווניים מאוחרים. אך העובדות פשוט אינן כאלה. יותר ממאה כתבי יד היסטוריים מעידים על הקטע הזה.

העדות בשמים של האב, הדבר ורוח הקודש מופיעה הן ב-KJV משנת 1611 והן בגוף הטקסט של NKJV המקוונת; אולם הערות NKJV מטילות ספק בקטע באמצעות קריאות NU/M. Majority Text ו-TR אינם זהים לחלוטין, והם גם נבדלים באופן שבו הם מתייחסים לראשונה ליוחנן 5:7. ברור אפוא שהמחלוקת אינה רק על ניסוחים באנגלית מודרנית, אלא על האופן שבו NKJV מעוותת ומבלבלת את הטקסט של KJV ואת סמכותו באמצעות קריאות שגויות של הטקסט היווני.

מדוע ההערות האלה הן בעיה?

הצגת הדברים במדויק אינה מחייבת אותנו להמעיט בחומרת הבעיה ב-NKJV. הבסיס העיקרי של הברית החדשה שלה הוא TR, וזה מבדיל אותה מתרגומים המבוססים בשלמותם על הטקסט הביקורתי המודרני; אך בה בעת היא מציגה בהערותיה קריאות NU ו-M, ו-M (Majority Text) עצמו אינו זהה ל-TR. Majority Text של Hodges–Farstad שונה מ-TR במקומות רבים, והאופן שבו הוא מתייחס לראשונה ליוחנן 5:7 נתון לביקורת מיוחדת. הטענה אינה ש„NKJV עברה כולה לטקסט הביקורתי”, אלא שהיא מחדירה בחשאי הכרעות טקסטואליות שגויות למהדורה המשתמשת בשם KJV, ומקשה על הקוראים להבחין בין עמדות גוף הטקסט, ההערות והנוסח שעליו מבוססת המהדורה.

מעשי השליחים 4:27, טיטוס 3:10, רומים 4:25 ותסלוניקים א׳ 5:22 מראים ש-NKJV אינה מסתפקת בעדכון האנגלית העתיקה של KJV: היא משנה חלק מהניסוחים, וחלקם זהים לאלה של תרגומים מודרניים אחרים; גם סידור גוף הטקסט וההערות בדניאל 3:25 מציג הבדלי עמדה טקסטואלית הראויים לתשומת לב. הדוגמאות האלה מראות ש-NKJV אינה עדכון לשוני בלבד, אך דמיון בניסוח האנגלי לבדו אינו מוכיח בהכרח שנעשה שימוש באותו נוסח יווני. לכן הביקורת מתמקדת בדפוס הכולל: שינויים בניסוח גוף הטקסט, הערות על קריאות שונות של NU/M, והצגת מסורות טקסטואליות שונות זו לצד זו.

הדבר המקומם ביותר ב-NKJV הוא שהיא משתמשת בשם KJV, אך משלבת באותה מהדורה עמדה טקסטואלית שגויה וגורמת לקוראים לחשוב שהם קוראים רק KJV באנגלית מודרנית. אך המציאות היא בדיוק ההפך.

לקריאה נוספת: M. H. Reynolds, “The New King James Bible Examined”

מסקנה: בחרו ב-KJV משנת 1611, ואל תסתפקו בכך שמופיעות המילים „KJV”

לכן איננו ממליצים על NKJV, באופן ברור וחד-משמעי. היא אינה רק KJV משנת 1611 שהאנגלית העתיקה שלה הוחלפה באנגלית מודרנית: יש שינויים מהותיים בניסוח גוף הטקסט, וההערות מציגות הכרעות של מסורות טקסטואליות שגויות אחרות, כגון NU/M. אם אתם רוצים לקנות KJV, בחרו מהדורה המסומנת בבירור 1611 KJV או Authorized Version; אל תטעו בשם „New King James” ואל תחשיבו את NKJV ל-KJV משנת 1611.